5 עובדות שלא ידעתם בנושא הביטוח הסיעודי

האוכלוסייה בישראל צפויה להזדקן באופן משמעותי בעשורים הקרובים; חלקם של האזרחים הוותיקים באוכלוסייה, ובעיקר של גילאי 70 ומעלה, צפוי להכפיל את עצמו עד 2035. התחלואה והירידה בתפקוד בקרב קשישים מביאות לצורך הולך וגדל בעזרה מתמדת בבית, ובמקרים חמורים יותר – באשפוז סיעודי במוסד. סוגיות בנושא הטיפול הסיעודי עולות לדיון הציבורי חדשות לבקרים, מפני שהן מציבות אתגרים רבים בפני החברה ולכלכלה בישראל…
  1. לסיעוד אין גיל – הקריטריונים להגדרת מצב סיעודי נקבעו ע"י מדינת ישראל ותחת הגדרה זו פועלות חברות הביטוח והמוסד לביטוח לאומי. במידה ואדם אינו יכול לבצע בעצמו 3 פעולות מתוך 6 פעולות בסיסיות ויומיומיות  והוא זקוק להשגחה ו/או עזרה יהיה מוגדר כאדם סיעודי. כל זאת ללא תלות בגיל המבוטח !
  2. תשלומי סיעוד מופסקים בעת פטירה – אין כל היגיון בדחיית הגשת התביעה "לימים קשים יותר", שכן אף אחד מאתנו לא יודע מה יוליד יום, ובמקרים מזכים עדיף שכספי הביטוח יהיו בידי המבוטח, ולא בידי חברות הביטוח. אם וכאשר תביעתו של המבוטח מאושרת ע"י חברת הביטוח, זכויות הסיעוד ניתנות רק למבוטח כל עוד הוא בחיים, ולא ניתן להעבירן, או את דמי הביטוח, לשארים.
  3. שמירת זכויות בפוליסה מבוטלת – מבוטחים שרכשו פוליסות סיעוד פרטיות (שלא באמצעות קופות החולים), שומרים על זכויותיהם לתבוע קצבת סיעוד גם לאחר ביטול הפוליסה. בחלק ניכר מפוליסת הסיעוד הפרטיות ישנם ערכי סילוק.
  4. פוליסה אחידה – החל מ 01/07/2016, תקנות חדשות קובעות כי קופות-החולים יחויבו להציע ביטוחים סיעודיים אחידים לכל המבוטחים, כדי למנוע מגבלה על מעבר קופת חולים מחשש לאבד תנאי הביטוח הסיעודי.
  5. והכי חשוב… יש לכם ואתם כלל לא יודעים מכך – לאנשים רבים יש ביטוח סיעודי שהם כלל לא מודעים לו, למשל באמצעות פוליסות של קופות-חולים, או פוליסות פרטיות אליהן הצטרפו במהלך השנים.
השארת תגובה